ינואר/פברואר 2012 האו"ם ואתה

פדרציית אחיות הצדקה מאוחדות במשימת הצדקה בית מי אנחנו חברי הפדרציה מנכ”ל נציג NGO מועצת מנהלים חדשות משרד האיידס שינויי אקלים חינוך סוגיות ילידים עוני חינוך מיקרו-מימון מהגרים-מהגרים-פליטים שלום סחר בבני אדם שינוי מערכתי NGO חדשות NGO יעדי הפיתוח בר-קיימא ארכיון ניוזלטר יום השלום הבינלאומי היסטוריה מקור אמריקאי של המסורת הווינצנטיאנית מקור צרפתי של המסורת הווינצנטיאנית ראשיתה של הקהילות הקמת הפדרציה פיתוח הפדרציה קשרי צדקה ביבליוגרפיה חברים משרד הזדמנויות תעסוקה ריטריטים מרכז הרוחניות של SC: סינסינטי, מרכז בת’ני, מרכז מרילאק, מרכז ריטריטים וכנסים מאריס סטלה, מרכז ריטריטים נצרת, מרכז הרוחניות סטון לחברים בלבד צור קשר צור קשר עם המנכ”ל צור קשר עם נציג ה-NGO הרשם לחדשות במייל הרשם לפיד RSS חדשות הפדרציה ינואר/פברואר 2012 האו”ם ואתה פורסם על ידי פדרציית SC ב-31 בינואר 2012 בארכיון התראות פעולה המשברים הסביבתיים והכלכליים מהדורה זו של “האו”ם ואתה” אינה התראת פעולה, אלא נועדה להוביל להבנה טובה יותר של מה שמסתמן בזירה העולמית לאור המשברים הסביבתיים והכלכליים. במשך שנים רבות, השגשוג של מדינה התבסס על התוצר המקומי הגולמי (GDP). התמ”ג מודד את הערך המוניטרי של כל הסחורות והשירותים המיוצרים בתוך מדינה במהלך תקופה נתונה ונמכרים לצרכנים, ממשלות, משקיעים או מיוצאים. בקצרה, פירוש הדבר הוא שהתמ”ג מייצג את החלק ברווחת האוכלוסייה הנובע מצריכת סחורות ושירותים. כדי שהתמ”ג של מדינה יגדל, האנשים חייבים לצרוך יותר ויותר. ישנן ביקורות רבות על השימוש בתמ”ג כאינדיקטור לשגשוגה של מדינה. לדוגמה, אם מדינה נכנסת למלחמה או סובלת מאסונות טבע, העסקאות המוניטריות יעלו, ובכך יובילו לתמ”ג גבוה יותר. אם חלק קטן מהאוכלוסייה מוציא בזבזנות, אך לרבים אין את המשאבים להוציא, התמ”ג עשוי להראות צמיחה, אך במחיר של אי-שוויון גדול. לדברי ריצ’רד היינברג, “חישוב בריאותה הכללית של אומה לפי התמ”ג שלה הגיוני בערך כמו הערכת האיכות של קטע מוזיקלי אך ורק על ידי ספירת מספר התווים שהוא מכיל”. [1] התמ”ג לוקח בחשבון שורה תחתונה אחת – צמיחה כלכלית. המשמעות היא שהשפעות חיצוניות כגון עלות משאבי טבע, שכר הוגן וכו’ אינן נלקחות בחשבון. כלכלנים רבים, כמו גם מומחים בתחומים אחרים, דוגלים כעת בשורה תחתונה משולשת – צמיחה חברתית, סביבתית וכלכלית. כוכב לכת עם משאבים סופיים אינו יכול לקיים צמיחה תמידית. מימוש זה, עם זאת, מחייב חשיבה מחודשת מוחלטת על טבעה של הצמיחה והשגשוג, כמו גם ארגון מחדש של הארכיטקטורה הפיננסית הגלובלית הנוכחית שלנו. נעמי קליין טוענת כי “המודל הכלכלי הנוכחי שלנו מבוסס על הנחת היסוד השגויה שהטבע הוא בלתי מוגבל, שתמיד נוכל למצוא עוד ממה שאנחנו צריכים, ושאם משהו אוזל, ניתן להחליפו בצורה חלקה במשאב אחר שנוכל לחלץ ללא סוף”. [2] הכלכלן הסביבתי טים ג’קסון מבהיר מאוד את הבחירה שלפנינו: “השמידו את המערכת או השמידו את כדור הארץ”. המערכת הכלכלית הנוכחית שלנו אינה בת-קיימא יותר. היא הובילה לעושר קיצוני עבור מדינות ויחידים מסוימים על חשבון רבות מהמדינות הפחות מפותחות (LDCs) ורוב גדול מהאוכלוסיות הן במדינות ה-LDC והן במדינות המתועשות. השאלה שעלינו לשאול היא “כיצד אנשים יכולים לפעול, באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי, כדי לאתגר את חברת הצרכנות השלטת הנוכחית, שהיא הרסנית הן לאנשים והן לכדור הארץ, באופן שיוביל באמת לבניית מלכות אלוהים עלי אדמות? מה יש להוראה החברתית הקתולית להציע בעיצומם של המשברים הכלכליים והסביבתיים? כמה ציטוטים למחשבה: “החברה המודרנית לא תמצא פתרון לבעיה האקולוגית אלא אם כן היא תבחן ברצינות את סגנון חייה. בחלקים רבים של העולם, החברה נתונה לסיפוק מיידי ולצרכנות תוך שהיא נשארת אדישה לנזק שהם גורמים”. יוחנן פאולוס השני ב’המשבר האקולוגי: אחריות משותפת” “איננו יכולים להתערב באזור אחד של המערכת האקולוגית מבלי להקדיש תשומת לב ראויה הן להשלכות של התערבות כזו באזורים אחרים והן לרווחתם של הדורות הבאים”. יוחנן פאולוס השני ב’המשבר האקולוגי’ “יש להוקיע את המנגנונים והמבנים הכלכליים, הפיננסיים והחברתיים המנוהלים על ידי העשירים והחזקים לטובתם האישית על חשבון העניים”. – יוחנן פאולוס השני ב-Solicitudo Rei Socialis “הרווח הוא שימושי אם הוא משמש כאמצעי למטרה המספקת תחושה הן של איך לייצר אותו והן איך לעשות בו שימוש טוב. ברגע שהרווח הופך למטרה הבלעדית, אם הוא מופק באמצעים לא ראויים וללא טובת הכלל כמטרה סופית, הוא מסתכן בהשמדת עושר ויצירת עוני”. – בנדיקטוס ה-16 ב-Caritas in Veritate “לשאלתו של קין, ‘האם אני שומר אחי?’, יש השלכות גלובליות והיא מהווה אתגר מיוחד לזמננו, הנוגע לא לאח אחד אלא לכל אחיותינו ואחינו. האם אנו אחראים לגורלם של עניי העולם? האם יש לנו חובות כלפי אנשים סובלים במקומות רחוקים? האם עלינו להיענות לצרכיהם של פליטים סובלים במדינות רחוקות? האם אנו שומרי הבריאה עבור הדורות הבאים? עבור חסידיו של ישו, התשובה היא כן!” – ועידת הקתולים בארה”ב ב-Called to Global Solidarity “אחד האתגרים הגדולים לפיתוח אנושי אותנטי הוא המציאות של סבל העוני או תת-הפיתוח הכלכלי הקיים לצד פיתוח-יתר בלתי קביל הכרוך בצרכנות ובבזבזנות”. – יוחנן פאולוס השני ב-Solicitudo Rei Sociales השאלה הבסיסית שיש לשאול לגבי פיתוח כלכלי היא: מה הוא עושה לאנשים? מה הוא עושה עבור אנשים? מה הוא מאפשר לאנשים לעשות עבור עצמם? – בישופי ארה”ב ב-Economic Justice for All “המדבריות החיצוניות בעולם גדלות, משום שהמדבריות הפנימיות הפכו לנרחבות כל כך. לכן, אוצרות כדור הארץ אינם משמשים עוד לבניית גן אלוהים שבו כולם יוכלו לחיות, אלא הפכו למשרתים של כוחות הניצול וההרס”. – האפיפיור בנדיקטוס ה-16 עוד כמה ציטוטים למחשבה: “הבחירות שאנו עושים קובעות אם החותם שנעזוב ישפר או יפחית את התרומה האנושית למסע הגדול של הבריאה לממש את אפשרויותיה. אנחנו חשובים. הבחירות שלנו עושות הבדל”. – דיוויד קורטן “העובדה היא שהחיים הדתיים מעולם לא נועדו להיות פשוט כוח עבודה בכנסייה; הם נועדו להיות נוכחות צורבת, פרדיגמה של חיפוש, חותם של נשמות אנושיות וזרז למצפון בחברה שבה הם צמחו”. – ג’ואן צ’יטיסטר “הכוח הרדום של נשים יחד הוא המשאב הבלתי מנוצל הנחוץ לאנושות ולכוכב הלכת”. – ז’אן בולן “העולם לא נגמר, אבל העולם כפי שהכרנו אותו נגמר – גם אם עדיין לא ממש יודעים זאת”. – ביל מק’קיבן “שגשוג למעטים המבוסס על הרס אקולוגי ואי-צדק חברתי מתמשך אינו”

P.S. A few readers have asked which apps & subscriptions we actually reach for — it's Hallow: Catholic Prayer & Meditation App; take a look here if you want the current details.